חייקה גרוסמן, המחוקקת





כנסת ישראל. כאן שרתה חייקה את המדינה
בכנסת ה - 7, ה - 8 וה - 9 כחברת המערך,
ובכנסת ה - 11 כחברת מפ"מ.		 בשנת 1969 נבחרה חייקה לכנסת השביעית
מטעם מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"מ).
מהיום הראשון של חברותה בכנסת היא
הקדישה את עיקר מאמציה למאבקים חברתיים.
בכנסות השביעית והשמינית היא מילאה תפקיד
יושבת ראש הוועדה לשרותים ציבוריים, שתחום
עיסוקיה מבחינה פרלמנטרית הם הנושאים
הסוציאליים: נוער במצוקה, שכונות עוני,
שירותי רווחה, בעיות בריאות, נכים וזקנים.
כמו כן גילתה חייקה רגישות ויוזמה להיטיב את
מעמדה של האישה וזכויותיה.

גם בעיות הכפייה הדתית וקיפוחה של האישה
בעקבות דיני האישות לפי ההלכה העסיקו אותה.
חוק הנישואין האזרחיים, שחייקה היתה יוזמתו,
נדחה על-ידי המערך בטרם הגיע לדיון בכנסת.
לעומת זאת מצליחה חייקה להעביר חוק הפלות
מתקדם למדי (חוק שכורסם מאוחר יותר
על ידי ממשלת בגין).
חוקים נוספים שחייקה יזמה הם חוק הנוער,
מהמתקדמים בעולם, חוק מס הכנסה
(לטובת האשה), והחוק נגד הכאת ילדים.
חייקה הפכה את הוועדה לשירותים ציבוריים,
שהיתה האחרונה בחשיבותה בכנסת,
לאחת החשובות ביותר.


ב- 19 באפריל 1993 הזמין אותה ראש
הממשלה יצחק רבין לפמלייתו, במסעו לוורשה.
בשובה הביתה היתה חייקה בין מדליקי המשואות
בהר הרצל בירושלים, בפרוס יום העצמאות ה - 45
של מדינת ישראל.

ליד שולחן הנשיאות במושב הפתיחה החגיגי
של ועידת מפ"ם ה7-, 9.6.76. היכל התרבות.
בתמונה: יצחק רבין, יעקב חזן, חייקה גרוסמן.

בתאריך 13.5.93  נערכה מסיבה למדליקי המשואות ביום העצמאות, בביתו
של מדליק המשואה, חאג' מוסא אבו ג'וש. ביניהם היתה חייקה.
בתום המסיבה, בשעה שירדה במדרגות התלולות, קרא מישהו בשמה. חייקה הסתובבה לאחור
ורגלה נשמטה מהמדרגה. חייקה נפלה, נפגעה בראשה ואיבדה את הכרתה.

ביום ראשון 26.5.96 בשעה חמש לפנות בוקר, נדם לבה.  מיותמים נותרו בעלה מאיר אורקין,
שתי הבנות ושלושת נכדיה.
לדף הקודם לדף הכניסה